פסק-דין בתיק ת"ק 010780/02

1.     התובע שכר מהנתבעת חנות ברח' זבולון 33 בתל אביב (להלן: החנות). בפני תביעה ותביעה שכנגד הנובעות ממערכת היחסים האמורה.

טענות הצדדים

2.     התובע טוען בתביעתו כי ביום 18/6/02 (בכתב התביעה נרשם 18/5/02 אך התובע טען בישיבת יום 16/1/03 כי מדובר בטעות), נזלו לחנות כמויות גדולות של מים כתוצאה מפיצוץ בצנרת הדירה הממוקמת מעל לחנות ומצויה אף היא בבעלות הנתבעת.

        התובע צירף לתביעתו דו"ח שמאי שהעריך את הנזקים שנגרמו בגין נזקי הרטיבות בסך של 15,420 ש"ח. התובע טען כי נשא בנוסף בהוצאות לצורך ניקיון הפריטים שניזוקו והחזרת המצב לקדמותו והעמיד את תביעתו על סך של 16,500 ש"ח.

3.     הנתבעת הכחישה את טענות התובע וטענה כי התובע ניסה לחסל את עסקו מזה זמן ועזב את החנות כך שנותר חוב בגין דמי שכירות, הפרשי שער וארנונה.

הנתבעת טענה כי הבניין מבוטח בביטוח מבנה הכולל ביטוח בגין נזק נוזלים וכי לא היה נזק כלשהו בדירה שמעל לחנות, כראיה צירפה הנתבעת אישור מחברת הביטוח בה מבוטח הבניין, על פיו לא הוגשה כל תביעה.

4.     הנתבעת היא התובעת שכנגד (להלן: הנתבעת) עתרה במסגרת התביעה שכנגד לחייב את התובע הוא הנתבע שכנגד (להלן: התובע), לשלם חוב דמי שכירות, הפרשי שער, פיצוי בגין נזקים שנגרמו לחנות וחוב לעירייה. הנתבעת העמידה את התביעה שכנגד על גבול סמכותו של בית משפט זה בסך של 16,500 ש"ח.

5.     בכתב ההגנה לתביעה שכנגד הכחיש התובע את הטענות נגדו, טען כי שילם את חוב דמי השכירות וכי הפרשי השער שולמו לנתבעת מדי חודש בחודשו במזומן. כן טען התובע כי לא הותיר כל חוב לעירייה ולא גרם כל נזקים לחנות.

העדויות

6.     התובע העיד כי היה פיצוץ בצינור מעל לגלריה של החנות וכי הודיע על כך לנתבעת שתיקנה את הצינור באמצעות אינסטלטור למחרת היום.

התובע העיד כי שילם את דמי השכירות למעט חודשים יולי ואוגוסט 2002 שכן בתקופה זו לא עבד והחנות היתה סגורה בשל נזקי הרטיבות.

כן העיד התובע כי פינה את החנות בסוף חודש אוגוסט וכי שילם לנתבעת את דמי השכירות בצ'ק על סך 1,600 ש"ח לכל חודש ואת הפרשי השער, שילם במזומן לנתבעת מדי חודש בחודשו.

7.     השמאי משה ברקן שערך את חוות הדעת מיום 9/7/02 שצורפה לתביעה, העיד כי ביקר בחנות פעמיים, בימים 21/6/02 ו- 27/6/02 וכי בביקורו בחנות ראה מוצרים, אריזות וקופסאות ספוגי מים, התקרה היתה רטובה והלחות בחנות היתה גבוהה ביותר, כפי שנראה בתמונות שצורפו לדו"ח השמאי וסומנו ת/1. השמאי העיד כי כשהגיע לחנות לא היתה נזילה פעילה אך ניכרו סימני רטיבות שהגיעו מכיוון התקרה של החנות.

8.     כן העיד מטעם התובע חברו מר זאב זם כי ביקר בחנות כמעט מדי יום וראה את החנות מוצפת במים וסייע ביד התובע בניתוק חוטי החשמל כדי שלא ינזקו מהמים. מר זם העיד כי המים נזלו מהתקרה ואריזות הקרטון בחנות היו ספוגות מים.

9.     הנתבעת העידה כי התובע לא הודיע לה על נזילת מים וכי אם היה התובע מודיע לה על נזילה היתה מפעילה את פוליסת ביטוח המבנה שברשותה. הנתבעת הפנתה לאישור חברת הביטוח שצורף לכתב ההגנה בדבר אי הגשת תביעה. הנתבעת העידה כי לא הזמינה אינסטלטור וכי התובע רצה לחסל את החנות בכל מקרה. עוד העידה הנתבעת כי התובע לא שילם את דמי השכירות עבור חודשים יולי אוגוסט וספטמבר.

10.    למרות שעל פי החלטתי מיום 16/1/03' היה על הנתבעת להגיש חוות דעת נגדית לחוו"ד השמאי מטעם התובע תוך 45 ימים ממועד ההחלטה, הוגשה חוו"ד שמאי מטעם הנתבעת' רק במעמד ישיבת יום 22/6/03. כמו כן ולמרות החלטתי מיום 16/1/03 כי על הצדדים לדאוג לזימון כל עדיהם למועד הדיון הנדחה, לא דאגה הנתבעת לזמן את השמאי מטעמה לעדות.

על פי דו"ח השמאי מטעם הנתבעת' נ/1, ביקר השמאי בחנות ביום 1/4/03 דהיינו כעשרה חודשים לאחר מועד האירוע. בחווה"ד מצויין כי לא נמצאו לחות או רטיבות בחנות וכי בחנות נזקים שעלות תיקונם מסתכמת בסך של 10,100 ש"ח.

מסקנות

11.    לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וטענותיהם' אני מעדיפה את גרסת התובע כי ביום 18/6/02 נגרמו נזקים לחנותו כתוצאה מנזילת מים בתקרת החנות וכי הודיע על כך לנתבעת.